פרשת ענת קם | לנתץ, לרמוס, למעוך, למחוק, להשכיח

חנוך מרמרי כותב על התנהלות השב”כ בפרשת ענת קם. טעימה:

היה מימד סמלי בכך שהשב”כ דרש לנתץ את מחשבו של אורי בלאו. גם מפגן אלימות; ניתוץ מחשב הוא דימוי נורא לא פחות משריפת ספר. וגם מפגן טיפשות; כדי לאטום כראוי צריך גם לרמוס את הסמארט-פון, למעוך את הדיסק-און-קי, למחוק את הזיכרון ולהשכיח את השפה. אפילו המשטר האיראני לא הצליח בכך.

תגובות

12 תגובות לפוסט “פרשת ענת קם | לנתץ, לרמוס, למעוך, למחוק, להשכיח”

  1. שלמה on 10 באפריל, 2010 23:54

    עידו, מדוע לא שומעים ממך גם מילים חמורות על הפשע המסוכן של ענת קם?
    בסדר, הבנו שאתם מכירים וכו’… אבל התמיכה הזו של הבלוגיאדה השמאלנית מסוכנת מאד. זה כרסום מתמיד במשילות.
    מתנצל אם משילות היא מילה עם ניחוח פשיסטי, אבל “אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו”.

  2. צפריר כהן on 11 באפריל, 2010 00:48

    הדרך המקובלת בארץ (בצה”ל וכו’) למחוק מידע מדיה מגנטית היא להשמיד אותה: לשרוף, לגרוס, וכו’. ההנחה הפסימית היא שקשה לדעת איפה ישארו שאריות של מידע.

    אם כבר גורסים את הדיסק, צריך ממילא להתקין מחדש את המערכת. אני מניח שהוא הצליח לקבל מהם מחשב יותר טוב (לדוגמה: קנו לו מחשב שעלה כמו המחשב המקורי).

  3. אזרח on 11 באפריל, 2010 09:17

    מה לגבי לצמצם נזקים ממידע שדלף, ואיך בדיוק אפשר לעשות את זה כאשר המחשב הושמד ולא יודעים מה בדיוק נחשף ודלף??

  4. צפריר כהן on 11 באפריל, 2010 11:29

    אפשר לבדוק מה היה על המחשב לפני שהוא הושמד.

  5. עידו קינן on 11 באפריל, 2010 12:51

    שלמה, ההיכרות שלי עם ענת קם קלושה: היא התקשרה אלי פעם לקבל תגובה על זה שאני עוזב את נרג, ולפני שנתיים ביקשתי ממנה להתראיין לכתבת פרופיל עליה, ראיון שלא התקיים בסופו של דבר. צילמתי אותה, כמו שצילמתי עיתונאים אחרים, בכנס אילת לתקשורת ובפאנל של אגודת העיתונאים.

  6. עידו קינן on 11 באפריל, 2010 12:54

    ולגבי הפשעים שלה: כן, בוודאי שזה חמור לגנוב מסמכים, מהצבא כמו מכל מקום אחר, ובוודאי שזה חמור להפיץ מסמכים סודיים שעלולים לפגוע בבטחון המדינה, והיא בוודאי תיענש על כך בחומרה. אלא שגילויים כמו זה על הפרת ההחלטה של בג”צ ע”י אלוף יאיר נווה גם היא חמורה, והיתה ראויה להיחשף. טכנית, כל חשיפה כזאת היא עבירה, כי מישהו צריך להדליף מסמך סודי ומישהו צריך להחזיק במסמך הזה, לקרוא אותו ולפרסם אותו. אבל זה לא ריגול, זו עיתונות חופשית של מדינה דמוקרטית.

  7. אבישי עברי on 11 באפריל, 2010 13:07

    טכנית, אם כבר מדברים, שמה של העבירה המיוסת לקם בחוק העונשין של מדינת ישראל הוא “ריגול חמור”. לכן טכנית זה ריגול.

  8. העלמה עפרונית on 11 באפריל, 2010 13:44

    עידוק, להחזיק מסמכים ספורים כדי לחשוף עוולה זה דבר אחד, ולהחזיק אלפיים מסמכים זה דבר אחר שקצת מקשה להגן על קם (מוסרית) בשם חופש העיתונות.

  9. עידו קינן on 11 באפריל, 2010 13:56

    אבישי, זה בדיוק מה שאמרתי, שטכנית זו עבירת ריגול. אבל השימוש בעבירת הריגול פה בעייתי, כפי שהעיר פרופ’ קרמניצר.

  10. עידו קינן on 11 באפריל, 2010 14:14

    והנה מה שנעמה כרמי אומרת על זה:

    אנשים נרעשו, ובצדק, מכך שמוסרת מסמכים לעיתונאי, שכידוע מעביר (או אמור להעביר) את כתבותיו לצנזורה טרם פרסומן, מועמדת לדין על עבירה של ריגול חמור. צריך להבין ש”ריגול חמור” הוא כותרת הסעיפים הרלוונטיים בחוק העונשין, אך לא חלק מיסודות עבירה שהתביעה צריכה להוכיח. מה שהיא צריכה להוכיח קשור למסירת, השגת או החזקת ידיעות סודיות על-ידי מי שאינו מוסמך לכך. (כפי שקראנו, התביעה מבקשת להוכיח גם שזה נעשה מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, יסוד המקפיץ את העונש המרבי מ-15 שנות כלא למאסר עולם). גם כאן אין בדין הישראלי מעמד מיוחד לעיתונאים, ויתכן שגם כאן דרוש שינוי. כמו ששמענולרוב בימים האחרונים, מבחינה זאת לפחות כל הכתבים הצבאיים עוברים על החוק פעמיים ביום.

  11. צפריר כהן on 11 באפריל, 2010 19:49

    (ענת קם עוציאה את המסמכים האמורים מרשות הצבא תחת כובע של חיילת ולא של עיתונאית)

  12. פרשת ענת קם | במקום בו | חדר 404 • הבלוג של עידו קינן on 12 באפריל, 2010 15:17

    […] עוד על השמדת המחשב של אורי בלאו • עוד על פרשת ענת קם 12.04.2010 / 15:17 | בנושאים פרשת ענת קם, […]

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.