Written Torah and the Prophets*
אורן צור מדווח בבלוגו “מדע בזיוני” על תרגום פסוקים מהתנ”ך:
ב-CSI מסופר על איזה פסיכופת עם הזיות דתיות וכאשר הוא נתפס הוא מצטט “כל מי שנגזר גורלו לא יוכל להיגאל – מות יומת” ואז מוסיף “ספר ויקרא 27, 29″. לא צריך לדעת את התנך בעל פה כדי להבין שאין מצב שפסוק כזה כתוב בתנך (“כל מי ש..”?! “נגזר גורלו”?! “להיגאל”?!). זה פשוט לא הסיגנון. כלומר המתרגם (כתוביות) פשוט תירגם מילולית (בערך) את האנגלית ויצא לו משהו מוזר.
התרגום הקלוקל הזה היה עובר לסדר היום אם בתוכנית עצמה לא היו מסמיכים לפסוק את המקור. לויטיקוס 27, 29. (“ספר ויקרא” מקריאות הכתוביות). אבל למה, בשם אלוהי השמיים והארץ, לא פתח המתרגם תנך כדי לראות את המקור העברי? הוא לא היה צריך להפגין ידע כללי ולזהות שיש כאן פסוק תנכי ולזהות מיד את המקור העברי. המקור המדוייק מופיע בתוכנית. למה הוא שבר את שיניו ומקלדתו והוציא תרגום מופרך למשהו שהוא עברית במקור?
השוו-נא “כל מי שנגזר גורלו לא יוכל להיגאל – מות יומת” לעומת המקור “כל חרם אשר יֹחְרם מהאדם – לא יִפָּדֶה – מות יומת”. (המקור האנגלי [בתוכנית, כלומר] הוא All human beings that are doomed lose the right to be redeemed; they must be put to death מה- new american bible ולא מאחד התרגומים הקנוניים).
* “תורה נביאים כתובים” בתרגום לאנגלית בגוגל טרנסלייט
3 תגובות עד עתה ...
מה שבטח קרה שאפילו עצוב יותר מסתם עצלנות לפתוח ספר תורה זה שהמתרגם לא ממש חשב על הטקסט שהוא מתרגם ולא קישר בין הספרות הנוצרית והספרות היהודית.
אם בודקים Leviticus ב- google translate מתקבלת המילה “ויקרא”. נראה לי שפשוט תורגמו פה ערימה של מילים בלי להתיחס לתוכן או קונטקסט.
תגובה בתאריך 29 בJanuary 2010 07:23 pmולחלופין…
המתרגם ראה את הפסוק המקורי, וחשב לעצמו משהו כזה: “טוב, בואו נבדוק את הפסוק… מה זה? ‘כל חרם אשר יחרם’ – זה לא יהיה ברור לאנשים בבית שקוראים את הכתובית 2-10 שניות (תלוי בכתובית), וזה גם לא מתאים למשמעות כאן, הוא מדבר על doomed ועל גאולה, לא על חרמות ופדיונם. מה לעשות? לקלקל את הפסוק ולשמור על המשמעות, או להעתיק את הפסוק וליצור משהו לא כ”כ קשור? מה לעשות, מה לעשות? שיט, כבר שלוש בבוקר ועוד ארבע שעות אני צריך לשלוח את זה, ויש לי עוד חצי תכנית לגמור, מה אני אעשה עם כל ההתלבטויות האלה? טוב, פעם שעברה כבר ירדו עלי כי כתבתי משהו שלא היה ברור במבט ראשון, בואו פשוט נכתוב את המשמעות וזהו, אז מה אם אח”כ יגידו שאני לא מבין כי לא כתבתי מה שבתנ”ך.”
אני לא אומרת שדווקא זה מה שקרה כאן, יכול להיות שהיה מתרגם חפפן (למרבה הצער, כמו שנפוץ בהרבה עבודות אחרות שהשכר עליהן לא מצדיק את ההשקעה האמיתית שהן דורשות – יש לא מעט גם מהסוג הזה), אבל בכל זאת, שים לב לעובדה שהפסוק המקורי לא מתאים למשמעות של המשפט בהקשר. אז במקרים כגון אלה מה באמת אמור המתרגם לעשות? בספר, היה יכול להתעלם מהעובדה שצוטט פסוק מהתנ”ך, ולהתמקד במשמעות (בעייתי, אבל בלית ברירה אפשרי, בעיקר אם אפשר לפצות על ידע התנ”ך של הדמות במקום אחר), או אולי אפילו לבדוק בתנ”ך ולמצוא פסוק אחר שמתאים יותר להקשר, ולצטט אותו במקום. כאן, כששומעים את המקור ליד הכתובית, כל פתרון יגרום לבעיות אחרות.
אגב, שים לב גם לעובדה שהצירוף ‘מות יומת’, שהוא לא בדיוק שפה מדוברת ו/או מודרנית, כן נשמר. כך שנראה שכן היה למתרגם איזשהו ידע על הפסוק.
כמו שאמרתי, יש הרבה שגיאות בתרגום כתוביות, חלקן באמת מחפירות. אבל נראה לי חשוב לזכור שזו עבודה מאוד כפוית טובה, ושבגלל הטבע המיוחד של תרגום-לצד-המקור זו גם עבודה שקל מאוד לצחוק עליה. לפעמים בצדק ולפעמים לא בצדק.
תגובה בתאריך 30 בJanuary 2010 09:43 pm[...] את הפוסט הזה שלך, והשורה האחרונה גרמה לי לחשוב “המממ, מעניין איך [...]
פינגבק בתאריך 3 בFebruary 2010 10:18 am