שבע בלוג

שמואל ליברמן מגלה מוטיבים חוזרים בדיווחי הכתבים המדיניים:

אהוד ברק ידוע כמי שדורש מעיתונאים חסיון מלא על כל מה שהוא מוציא מהפה. גם אם מדובר על דברים ששום נזק לא ייגרם אם הם יימסרו בשם אומרם. לצורך ושלא לצורך, אהוד ברק דורש מעיתונאי החצר שלו מיסוך מלא על כל מה שהם שומעים ממנו. מין סוג של זאב-זאב רפלקסיבי.

מעילעול באתרי החדשות היום, נראה שיחסי אהוד ברק והעיתונאים עלו שלב: [...] נראה שאהוד ברק דורש את החסיון המלא גם כשהוא מוציא הודעה לעיתונות. בדוגמאות המצורפות למטה אפשר לראות בשלושה כלי תקשורת שונים שימוש חוזר בביטויים מסויימים מאוד. לא סביר שהצירוף של שלושת הביטויים האלה חוזר בצורה מקרית בכל שלושת כלי התקשורת. נראה שמדובר בהודעה אחידה לעיתונות שנשלחה למערכות של כמה כלי תקשורת. [...] אחד התפקידים של עיתונאי הוא לברור לקורא את הבר מהמוץ ולעזור לו להבין את המציאות. במקום להעמיד את השר הפטפטן במקומו ולהגיד לו שאין מקום למיסוך המקור כשמדובר בהודעה לעיתונות בלי שום ערך אמיתי, העיתונאים הקטנים בדוגמאות שלמטה פשוט מעבירים את הרעש של אהוד ברק כלשונו, בלי שום בקרה לגבי חשיבותו או ההצדקה של הדרישה למיסוך זהות המקור.

חדשות ערוץ 10:

ידיעות:

מעריב:

במרץ השנה חשף שאול אמסטרדמסקי את שיטת העבודה: הודעה לעיתונות עם חלקים המסומנים OTR, כלומר off the record, לציטוט ללא ייחוס; ואת הציות של כלי התקשורת, שמסכימים לפרסם ציטוטים לא מיוחסים:

OTR (אופ רקורד – לשימוש בשם הכתב)
1) האם כאשר עמיר פרץ היה יו”ר “עם אחר” ואופיר פינס היה מזכ”ל מפלגת העבודה, והשנים ניהלו מו”מ חשאי לאיחוד בים המפלגות, האם אז ניתן אישור?
2) מיותר לציין כי במכתבם לא הזכירו המתנגדים את הסעיפים בחוקת המפלגה בהם מצוין כי “החלטות מרכז המפלגה מחייבות את הסיעה בכנסת” וכי לאחר דיון במרכז המפלגה או בלשכה “הכרעת המרכז או הלשכה באותו דיון תחייב את הסיעה”.

אתם חייבים להודות שזה מצחיק. ואגב, הסיבה שאני מרשה לעצמי לפרסם את זה כאן בפומבי, היא משום שאנשי התקשורת של ברק החליטו שמבחינתם זה בסדר לכתוב דברים כאלה על נייר רשמי של לשכת שר הביטחון. ומסמכים רשמיים, שאינם מסווגים, סופם להגיע לאור השמש. שהוא, כידוע, חומר חיטוי לגמרי לא רע.

ולמתעניינים, כך התגלגלה הידיעה הזו לכלי התקשורת:
בוואינט, הנוסח היה כזה –

גורמים במפלגה הוסיפו: “האם כאשר עמיר פרץ היה יו”ר ‘עם אחר’ ואופיר פינס היה מזכ”ל מפלגת העבודה, והשנים ניהלו מו”מ חשאי לאיחוד בים המפלגות, האם אז ניתן אישור? מיותר לציין כי במכתבם לא הזכירו המתנגדים את הסעיפים בחוקת המפלגה בהם מצוין כי ‘החלטות מרכז המפלגה מחייבות את הסיעה בכנסת’ וכי לאחר דיון במרכז המפלגה או בלשכה ‘הכרעת המרכז או הלשכה באותו דיון תחייב את הסיעה’”.

באומדיה (יש דבר כזה), זה נראה כך –

מקור בלשכת ברק תהה האם “כאשר עמיר פרץ היה יו”ר “עם אחר” ואופיר פינס היה מזכ”ל מפלגת העבודה, והשנים ניהלו מו”מ חשאי לאיחוד בין המפלגות, האם אז ניתן אישור?”. עוד מסר הגורם כי “מיותר לציין כי במכתבם לא הזכירו המתנגדים את הסעיפים בחוקת המפלגה בהם מצוין כי “החלטות מרכז המפלגה מחייבות את הסיעה בכנסת” וכי לאחר דיון במרכז המפלגה או בלשכה “הכרעת המרכז או הלשכה באותו דיון תחייב את הסיעה”.