חיילים מעופרת יצוקה: סיבה ותוצאה ב”הארץ”
פוסט אורח של רומי יצחקי

כותרות מטעות מעצבנות אותי. בתפקידה המקורי, הכותרת מתמצתת את התוכן של הידיעה המלאה. בשימושה המעשי, היא הכלי המרכזי של העורך למשוך את הקוראים אל הכתבה, והיא אמורה לשכנע את הקורא בשלוש שניות שמה שיש בפנים מצדיק את העצירה וההתעכבות בשטף הרפרוף השטחי על העיתון. הבעיה היא שלעיתים קרובות מדי, העורכים הלהוטים נופלים לכותרות מטעות ומנסים לייצר עניין ציבורי מזויף ממידע שלא קיים.
לדוגמה, השבוע התפרסמה כתבה בעיתון “הארץ” על נתוני הגיוס של החיילים. הכותרת חד משמעית: “עלייה של 4% במבקשים להתגייס ליחידה קרבית בעקבות ‘עופרת יצוקה'”. אין לקורא אלא להסיק שהמבצע הצבאי בעזה הביא לעלייה בפופולריות של השירות הצבאי בעיני המתגייסים הצעירים, ושיש יחס של סיבה ותוצאה בין המבצע לבין נתוני הגיוס. תחילת הכתבה ממשיכה ומאששת את התובנה הזו: “בעקבות מבצע “עופרת יצוקה”, נרשמה עלייה של 4% במספר הצעירים שמבקשים להתגייס ליחידות קרביות, ביחס לשנה שעברה”.
כל זה טוב ויפה, אלא שאין בתוכן הכתבה שום הסבר לחיבור בין מבצע “עופרת יצוקה” ובין המתגייסים. האמת מתגלה בהמשך הכתבה: “לפי הנתונים שנאספו בלשכות הגיוס, השנתון שאחרי מבצע ‘עופרת יצוקה’ מעוניין יותר בשירות קרבי”. זאת אומרת, הנתונים בסך הכל מייצגים את התוצאות של השנתון האחרון, שהתגייס – יש לציין – חצי שנה לאחר המבצע ולא בסמוך לסיומו, ואין שום עדות בין לקשר כלשהו בין המבצע לבין הנתונים. דובר צה”ל יכול להיות גאה בעצמו. העיתון – הרבה פחות.
רומי יצחקי, מומחית בתחום האינטרנט וקהילות גולשים, היא יועצת ומנהלת פרויקטים באינטרנט



