איך ח”כים שומרים על קשר עם הבוחר באינטרנט?
פוסט של איתי אשראם חברי הכנסת רוצים ליצור קשר עם הבוחרים באינטרנט, עליהם להבין שכללי המשחק השתנו ולהשתלב בשיחה דו-סטרית שכוללת גם הקשבה ומענה לשאלות
חברי הכנסת שלנו מוציאים תקציבים לא מעטים על קשר עם הבוחר באינטרנט, ובכלל זה משקיעים בבניית אתרים אישיים יקרים או בשכירת מומחים שיביאו אותם לרשתות החברתיות. כל זה לא שווה כלום אם הם לא מתרגלים לדבר הבסיסי ביותר – לענות לשאלות ענייניות של אזרחים באותה מהירות, רצינות וחשיבות שבהן היו עונים לשאלות של עיתונאים. במקרים מסוימים מנומק היעדר מענה במחסור בכוח אדם. זהו הסבר מוצדק: חבר כנסת יכול לקנות מכונה קפה או מחשב נייד בתקציב קשר עם הבוחר, אבל לא יכול להעסיק עוד עוזר פרלמנטרי שיענה למכתבים. אבל במקרים אחרים, היעדר מענה, או מענה לקוני ומתחמק, נובע פשוט מחוסר רצון לענות לשאלה.
פוליטיקאים רבים לא מבינים שבאינטרנט מתנהלות שיחות, ושהבחירה שלהם לא לענות פוגעת ביכולת שלהם להגיע לציבור. כללי המשחק באינטרנט, שחברות מסחריות רבות מתקשות ללמוד, נכונים במידה רבה גם לשיח בין בוחרים ונבחרים.
המשך הרשומה (סליחה על האורך) הוא התכתבות עם לשכתו של חבר הכנסת איתן כבל, הממחישה את הבעיה. אין פה ביקורת אישית נגדו, זהו מקרה מייצג.




