ס. אנטי-אגו לא נמצא ברשת
השנה היא 1990, אני בכיתה ט’. מה שרוב בני כיתתי יודעים על מחשבים מתמצה בכמה משחקים, שלצורך הפעלתם צריך לחכות 10 דקות להעלאה, ולכתוב במעבד התמלילים איינשטיין. השימוש ברשת הוא שולי. אני באופן אישי מתעניין בשני דברים שלא חשבתי שאראה בימי חיי – יצירת קשר עם אנשים מרחבי העולם וקריאה על רוצחים סדרתיים.
אני אוהב לקרוא ולעולם לא מספיק את כל מה שאני רוצה. הרשת היתה מדיום חדש בישראל אז, אבל היו מיליון דרכים אחרות לקבל מידע. הספרייה של בית הספר היתה אחד המקורות, חברים משכילים היו אחר. איתי בחדר בפנימיה היה את אחד המקורות המעניינים והמקוריים שהכרתי מאז ועד היום. שמו היה סנטיאגו גומז.
ס. אנטי-אגו, כמו שאהב להציג את עצמו (בתקופה שנהג להציג את עצמו), הוא אולי האנרכיסט המשכיל והמעניין ביותר שיצא לי להכיר בחיי. כמו שמו, הוא לא חשב שהוא עצמו חלק מהמשוואה. ביותר מדרך אחת. עוד כשכתב תכנים והעלה אותם לרשת, או הפיץ אותם בדרכים אחרות, ניסה בכל דרך להתחמק מזיהוי התכנים עם האישיות שלו. בניגוד לתרבות ההפצה הנוכחית, הוא לא רצה שיכירו אותו. הוא רצה שיבינו וידעו על מה שהוא מדבר, לא מי אומר את הדברים.
אמצעי מקובל להפצת מידע לפני עידן הרשת, במיוחד כאלו חתרניים, נקרא פנזינים. עלונים קצרים, בד”כ, שמביאים מידע שלא תמצאו בתקשורת הממסדית. משהו כמו הבלוגים של פעם. התחלתי לאסוף כאלו, בעיקר תודות לכך שסנטיאגו היה השותף שלי בחדר בפנימייה ואחד מהמשפיעים החשובים על השקפת עולמי. מעבר לכישרון כתיבה, לנ”ל היתה יכולת נדירה לאיור. בשילוב בין השניים נולדו עשרות, אולי אפילו מאות, של טקסטים וקומיקסים במגוון נושאים.
לפני זמן מה, פשפשתי בעתיקות שלי. ארגזים שתחובים בבוידעם של ההורים בתקווה שיום יבוא ואוכל לעשות מהם מיליונים, או לפחות להראות לנכדים. יש שם מכתבים ישנים מאקסיות משוגעות, תמונות שלי במעילי ג’ינס בגיל 9 והרבה מאד אבק. מצאתי כמה מהחוברות הישנות האלו ומיד סרקתי חתיכות מהן והעליתי לרשת, משתי סיבות עיקריות. הראשונה, הן מעניינות. הן מראות עולם אחר, חשיבה אחרת. הן עשויות מנייר. השנייה, היוצר שלהן (גומז) לא נמצא ברשת. נסו לחפש אותו ותחזרו אלי עם התוצאות. האדם הכישרוני הזה, שהיה הראשון לנצל את המדיה, הוא גם בין היחידים ששמעתי עליהם שהחתימה האלקטרונית שלו כמעט בלתי קיימת. אולי זו פרנויה, אולי היא מוצדקת, אבל כרגע, כל מה שיש לנו ממנו, נמצא כאן.
תום אשחר הוא צלם ישראלי מקומי, עם חיבה לכל מה שאינו פורמלי או דורש בגדים. בדרך לכבוש את בירת העולם, ניו יורק
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
